Eirouvine
Daf 55b
הלכה: פיס'. שִׁיעֲרוּ מְקוֹם תַּשְׁמִישׁ לָאָדָם סְאָתַיִם. וְאַרְבַּע אַמּוֹת מַבְלִיעוֹת סְאָתַיִם. נִיקְבָּה הָעוּקָה. אִית תַּנֵּי. אֵין צָרִיךְ לַפּוּק. וְאִית תַּנֵּי. צָרִיךְ לַפּוּק. נִתְמַלְּאֵת הָעוּקָה. אִית תַּנֵּי. צָרִיךְ לִשְׁפּוֹךְ. אִית תַּנֵּי. אֵין צָרִיךְ. אָמַר רִבִּי מָנָא. 55b חַד תַּנָּא הוּא. מָאן דָּמַר. צָרִיךְ לַפּוּק. אוֹסֵר לִשְׁפּוֹךְ. מָאן דָּמַר. אֵין צָרִיךְ לַפּוּק. מוּתָּר לִשְׁפּוֹךְ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִייָה בַּר מַרְייָה. הָכִי אָמַר רִבִּי יוֹנָה אָבוּךְ הָוָה בר. קַטיפְרָס. מִבִּפנִים אֲפִילוּ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר מוּתָּר. מִבַּחוּץ אֲפִילוּ פָּחוּת מֵעֶשֶׂר מוּתָּר. אֶלָּא אֲנָן קַייָמִין בְּשָׁווֶה.
Traduction
Les sages ont mesuré que, pour les besoins journaliers de l’homme, il faut une quantité de 2 saas d’eau; et comme un espace de 4 coudées équivaut à cette quantité, on a prescrit, à son défaut, d’adapter une cavité d’une telle contenance. Si cette cavité a été percée d’un trou, les avis sont partagés: l’un prescrit de le boucher; l’autre en dispense. Si elle a été remplie à ras, selon l’un, il faut dès la veille en retirer un peu, pour que l’eau jetée le samedi ne déborde pas jusque sur la voie publique (197)Ce qui équivaudrait à l'acte de jeter du domaine privé dans la rue.; l’autre en dispense. R. Mena remarque que ces 2 avis (dans les 2 cas) émanent des mêmes sages; ainsi, celui qui (plus sévère) exige de boucher prescrit aussi de ne pas en verser; l’autre au contraire (moins sévère) dispense de boucher et permet de verser de l’eau. R. Hiya dit à R. Mena: Bar-Marieh, ton père R. Yona a dit que lorsque la cavité se trouve sise en pente (198)''Ce même terme, dans un passage Midrashique, a, selon Sachs (Beitroege, 2, 107), le sens de '''' coups ''''.'', cataforai, si cette pente se dirige de l’intérieur au dehors, il est interdit de verser (l’eau coulera certes aussitôt dans la rue), la cavité eut-elle plus de 10 p., et si elle est dans le sens inverse, se penchant du dehors vers l’intérieur, c’est permis, même si la cavité a moins de 10 p., d’un commun accord; il n’y a de discussion qu’au cas où ce réservoir est droit, au niveau du sol.
Pnei Moshe non traduit
גמ' שיערו. מקום תשמיש לאדם סאתים. מים בכל יום וארבע אמות מבליעות הן סאתים מים. לפיכך כשהחצר היא ארבע אמות א''צ לעוקה:
ניקבה העוקה. פליגי בה אית תני צריך לפוק שפוקק וסותם הנקב שלא יצאו המים לרשות הרבים ושיהיו נבלעין בהעוקה ואית תני אין צריך לפקוק הנקב:
נתמלאה העוקה. מים ואין עוד מקום לשפוך לתוכה:
אית תני צריך לשפוך. צריך הוא לחסר המים ממנה ולשפוך לתוך החצר שאם לא יחסרנה כשישפוך השופכין לתוכה יצאו מיד לר''ה והוי כשופך להדיא לרשות הרבים:
אית תני א''צ. לשפוך ממנה כלום אלא אפי' היא מליאה שופך לתוכה ואין נמנע ואם יצאו לר''ה יצאו דלא מחשבינן ליה כשופך להדיא לר''ה:
חד תנא הוא. כלומר הני תנאי דפליגי בהני תרתי מילי שייכי אהדדי וחד תנא הוא מאן דמיקל בתרוייהו וכן חד תנא הוא מאן דמחמיר בתרוייהו וכדמסיק ואזיל דמ''ד בניקבה צריך הוא לפקוק הנקב שלא יהא נראה כשופך להדיא לר''ה איהו נמי אוסר לשפוך לתוכה בשנתמלאה עד שישפוך ממנה בתחלה שלא תהא מליאה וכשישפוך לתוכה הוי כאלו שופך לר''ה להדיא ומ''ד אין צריך לפוק דלא חייש למידי איהו נמי מתיר כשנתמלאה לשפוך לתוכה וא''צ לשפוך בתחלה ממנה ולחסרה:
א''ל ר' חייא. לר' מנא:
בר מרייה הכי אמר ר' יונה אביך. ומשום שר' חייא הזה היה תלמודו של ר' יונה קרא לר' מנא שהי' בנו של ר' יונה בר מרייה והכי אמר אביך שצריך לסיים להאי אוקימתא בההיא דניקבה העוקה הכי שאם הוה בר קטפרס והוא כמו מקום דרך מדרון מגבוה לנמוך כהאי דתנן בסוף פ''ח דטהרות הניצוק והקטפרס וכו' ואם העוקה היתה כעין קטפרס אם מבפנים לתוך החצר יורד המדרון שלה אפי' הנקב יותר מעשר מותר מפני שהמים אינן יוצאין לצד חוץ לר''ה אלא לצד פנים דרך המדרון ולכ''ע א''צ לפקוק הנקב:
מבחוץ אפי' פחות מעשר אסור. כצ''ל ואם דרך המדרון פונה למבחוץ ה''ז נראה כשופך מים לר''ה שמיד הן יוצאין לשם דרך המדרון ואפי' הנקב פחות מעשר אמות אסור וכ''ע צריך לפקוק אלא כן אני קיימין בשוה שלא היה מקום קטפרס אלא מקום שוה ובהא פליגי כדלעיל:
מַתְנִיתָא פְלִיגא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הֶחָצֵר וְהָאֶכְסֶדְרָה מִצְטָֽרְפִין בְּאַרְבַּע אַמּוֹת: פָּתַר לָהּ בְּשָׁווֶה. מַתְנִיתָא פְלִיגא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. הַמַּרְפֶּסֶת הַגַּג וְהֶחָצֵר מִצְטָֽרְפִין בְּאַרְבַּע אַמּוֹת: אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. עוֹד הִיא בְשָׁוֶה. דַּע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנֵּי. הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה הֶחָצֵר וְהָאֶכְסֶדְרָה אֵינָן מִצְטָֽרְפִין. לֹא בְשֶׁאֵין שָׁוִין.
Traduction
Est-ce que notre Mishna, disant: ''la cour et l’antichambre seront jointes pour la mesure des 4 coudées'', ne contredit pas R. Yohanan, qui est de l’avis de ne pas joindre 2 domaines dont les niveaux diffèrent? Il se peut qu’il s’agisse de 2 pièces ayant le même niveau. Est-ce que l’avis de R. Simon b. Lakish, qui permet seulement ici de joindre la cour et la galerie, n’est pas contredit par l’enseignement qui permet de joindre le balcon avec le toit et la cour pour former l’espace de 4 coudées? On peut aussi répondre, dit R. Hanania, qu’il s’agit du cas où ils ont le même niveau; et ce qui le prouve, c’est qu’il est dit: on ne joint pas, pour constituer cet ensemble, la maison avec la soupente, la cour et l’antichambre, parce qu’il s’agit en ce dernier cas d’inégalité du niveau.
Pnei Moshe non traduit
מתני' פליגא על ר' יוחנן. דפליגי ר' יוחנן ור''ל אם אכסדרה שרובה פרוץ משלמת לכשיעור ולר' יוחנן אינה משלמת והתנן החצר והאכסדרה מצטרפין לד' אמות:
פתר לה. ר' יוחנן בשוה שב' אמות הן מהחצר וב' אמות מהאכסדרה ובכה''ג מודה:
מתני'. בריית' דהתוספת' פ''ו פליגא על ר''ל דס''ל דאכסדרה משלמת והגג אינו משלים לחצר והתני בתוס' שם המרפסת והגג והחצר מצטרפין הן בד''א:
עוד היא בשוה. ה''נ בשוה היא דמצטרפין לכ''ע כדלעיל ודע לך שהיא כן:
דתני. בריי' אחריתא שם בתר המרפסת וכו':
הבית והעליה והחצר והגג אין מצטרפין. כצ''ל וכן הוא בתוספת' שם:
קשיין אהדדי. אלא לאו כאן בשאינן שוין אין מצטרפין ובשוין מצטרפין:
אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שְׁנֵיהֶן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב דְּתַנִּינָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. בִּיב שֶׁקָּמוּר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שׁוֹפְכִין בּוֹ מַיִם בַּשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֲפִלּוּ גַג אוֹ חָצֵר מֵאָה אַמָּה לֹא יִשְׁפּוֹךְ עַל פִּי הַבִּיב. רִבִּי מֵאִיר דְּתַנֵּי. סִילוֹנוֹת שֶׁבַּכַּרָכִין אַף עַל פִּי שֶׁנְּקוּבִין יִשָּׁפֵךְ בָּהֶן מַיִם בַּשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וְתַנֵּי כֵן. אִם הָֽיְתָה מַזְחִילָה מוּתָּר. אִם עוֹנַת הַגְּשָׁמִים הִיא מוּתָּר. צִינּוֹרוֹת מְקַלֵּחִין בּוֹ אָסוּר. וְהָתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. אִם הָיָה מָקוֹם צָנוּעַ מוּתָּר. הָדָא פְלִיגָא עַל רַב וְלֵית לֵיהּ קִיּוּם. דְּרַב אָמַר. כָּל שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן אֲפִילוּ בְחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר.
Traduction
Selon R. Jérémie, R. Meir (de cet enseignement) et R. Eliézer b. Jacob (de la Mishna) expriment au fond le même avis: il est dit du second que, par un trou d’écoulement s’avançant de 4 coudées sur la voie publique (formant un domaine distinct), il est permis de verser l’eau le samedi, qui se répand ainsi au dehors; selon les autres sages, le toit ou la cour eussent-ils cent coudées de long, il n’est pas permis de verser l’eau par le trou d’écoulement. De R. Meir il est dit: dans les tuyaux de conduite à travers les villes (assez grands et ayant au moins 2 saas), fussent-ils même troués et laissant échapper de l’eau dans la rue, on pourra en verser le samedi; tel est l’avis de R. Meir. L’on a dit en outre: s’il y a une gouttière, il est permis de verser pour le trou d’écoulement (alors, l’eau ne tombe pas de suite dans la voie publique); pendant la saison des pluies, il est en tous cas permis de verser, sans même qu’il y ait de cavité comme récipient (la pluie allant déjà au delà de l’espace privé). Lorsqu’un conduit couvert ou tuyau se prolonge à la distance de 4 coudées sur la voie publique, il est interdit d’y jeter de l’eau (199)Cf., (Kilayim 9, 2).. Car Bar-Kappara n’a-t-il pas dit à ce sujet que c’est permis dans un endroit écarté? Or, en hiver, où tous les conduits sont pleins, ne semblent-ils pas tous cachés? Cet avis en effet, qui est en opposition avec Rav, n’a pas de base; or Rav a dit: lorsqu’une interdiction est établie pour éviter l’apparence du mal, elle subsiste même au fond le plus caché des appartements.
Pnei Moshe non traduit
ראב''י דמתני' וכו':
ור''מ. דהתוס' שניהן אמרו דבר אחד:
כדתני. פ' הנזכר:
סילונות שבכרכין. שהן גדולים ומחזיקין סאתים:
אע''פ שנקובין וכו' דברי ר''מ. ולא חייש למימר דנראה כשופך להדיא לר''ה והיינו כר''א בן יעקב:
ותני כן. אדברי חכמים דמתניתין קאי דתני בתוספתא שם נמי כן. שלא ישפך ע''פ הביב אבל שופך הוא על הגג ויורד לביב והכי תני שם אין עושין לה צינור אבל עושין לה מזחילה שלא יאמרו צינורו של פלוני מקלח מים בשבת ובמזחילה מותר מפני שהיא על כל פני הכותל ואינה מקלחת לר''ה אלא לחצר וכן אם עונת גשמים היא מותר דבלאו הכי מקלחין הן:
צינורות וכו'. כמו תניא אידך צינורות המקלחין מים לר''ה בשבת אסור ותני בר קפרא עלה אם היה מקום צנוע שאינו נראה לרבים מותר מפני שעיקרו של האיסור אינו אלא מפני מראית העין:
הדא פליגא על רב ולית ליה קיום. עיקרא דהאי מילתא לעיל בכלאים פ''ט בהלכה א' דקאמר רב כל שאסור משום מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור ומקשה שם עליה מכמה משניות וברייתות בהש''ס ומהכא ומסיק דהדא דרב לית ליה קיום דכל הני פליגי עליה דבמקום צנוע מותר:
הדרן עלך פרק כיצד משתתפין
Eirouvine
Daf 56a
משנה: כָּל גַּגּוֹת הָעִיר רְשׁוּת אַחַת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא גַג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה אוֹ נָמוֹךְ עֲשָׂרָה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 56a רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֶחָד גַּגּוֹת וְאֶחָד חֲצֵירוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת רְשׁוּת אַחַת לְכֵלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ לְתוֹכָן וְלֹא לְכֵלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְתוֹךְ הַבַּיִת:
Traduction
Tous les toits de la ville forment ensemble un seul domaine, à condition qu’aucun ne soit plus élevé de 10 palmes, ou plus bas de 10 p. Tel est l’avis de R. Meir; selon les autres sages, chaque toit forme un domaine à part. R. Simon dit: soit les toits, soit les cours, soit les parcs, forment un seul domaine pour les autres ustensiles qui s’y trouvent le samedi, non pour ceux qui se trouvaient dans la maison.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל גגות העיר רשות אחת. אע''פ שהדיורין חלוקין הן למטה לשני בני אדם וליותר מ''מ הגגות שאין תשמישן תדיר הקילו בהן שאין בהן חילוק רשויות וכלים ששבתו בגג זה מותר להוציאן לזה:
ובלבד שלא יהיה גג גבוה וכו' או נמוך עשרה. ומשכחת לה שיהא זה נמוך עשרה מחבירו ואעפ''כ אין חבירו גבוה ממנו עשרה כגון שבית אחד עמוק ביותר מהבית שאצלו והגג הזה נמוך מחבירו עשרה והגג שאצלו בעצמו אינו גבוה י' יותר ממנו אלא הבית הוא עומד יותר בגובה. וטעמא דלר''מ אסור מגג לגג אם הן חלוקין בגובה עשרה גזירה משום תל גבוה עשרה ורחב ד' בר''ה דלא ליתי לכתף עליו:
וחכ''א כל אחד ואחד רשות' בפ''ע. ואם לא עירבו הדיורים למטה אסור לטלטל גם מגג לגג:
ר''ש. מיקל הוא מכולן וסבירא ליה שאחד גגות ואחד חצרות וא' קרפיפות שהוקפו שלא לשם דירה אבל אין בכל אחד מהן יותר על בית סאתים הואיל ואין תשמישן תדיר כולן רשות אחת הן ודוקא לכלים ששבתו בתוכן באחד מן הגגות או בחצר או בקרפף מותר להוציאן מזה לזה מגג לגג דרך חצר או מחצר לגג וכו' ואף על פי שלא עירבו אבל לא לאותן כלים ששבתו בתוך הבתים אסור להוציאן לגג וכו' אלא א''כ עירבו וכן הכלים ששבתו באחד מהן בגג או בחצר וכו' אסור להכניס לבית מן הבתים אלא א''כ עירבו והלכה כר''ש:
הלכה: כָּל גַּגּוֹת הָעִיר רְשׁוּת אַחַת כול'. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. אִתְפַּלְּגוֹן רַב וּשְׁמוּאֵל. שְׁמוּאֵל אָמַר. עַד בֵּית סְאָתַיִם. וְרַב אָמַר. מְטַלְטְלִין בָּם אֲפִילוּ כוֹר אֲפִילוּ כוֹרַיִים. הֲווּ בָעֵי מֵימַר. מַה פָלִיגֵי רִבִּי מֵאִיר וְרַבָּנִן. בְּשֶׁעִירְבוּ. אֲבָל בְּשֶׁלֹּא עִירְבוּ. פָּתַר לָהּ כְּשֶׁהָיוּ כוּלָּן לְאָדָם אֶחָד. מַתְנִיתִין שֶׁהָיוּ כוּלָּן עוֹלִין אוֹ בְסוּלָּם צוּרִי אוֹ בְסוּלָּם מִצְרִי. אֲבָל אִם הָיוּ כוּלָּן עוֹלִין בְּסוּלָּם מִצְרִי וְאֶחָד עוֹלֶה בְסוּלָּם צוּרִי. אוֹתוֹ שֶׁלְצוּרִי נַעֲשֶׂה כְפֶתַח וְהַשְּׁאָר נַעֲשֶׂה כְמִטְרַפֵּס וְעוֹלֶה כְמִטְרַפֵּס וְיוֹרֵד.
Traduction
R. Yossé b. R. Aboun dit que Rav et Samuel sont en discussion (200)Cf. ci-dessus, (7, 1). au sujet des toits égaux: Samuel permet de transporter des objets sur les toits si l’ensemble n’atteint pas 2 saas; Rav le permet si même l’espace atteint la mesure d’un cour, et même de deux. On a supposé que la discussion entre R. Meir et les autres sages a lieu au cas où la maison étant à plusieurs participants a été jointe symboliquement par l’eruv; en ce cas les autres sages sont d’avis de ne pas appliquer cette jonction aux toits, non habités d’ordinaire; mais lorsqu’il n’a pas fallu d’eruv (que la maison appartient à une seule personne), les autres sages sont-ils aussi d’avis de considérer tous les toits comme un seul domaine? En effet, on a fini par expliquer que la discussion a lieu si même les maisons appartiennent chacune à une seule personne. Notre Mishna (où les avis sont divisés) entend parler du cas où chaque toit est accessible, soit par l’échelle de Tyr (courte), soit par l’égyptienne (longue); mais, si tous sot accessibles par longue échelle, tandis que l’on atteint l’un d’eux par une courte échelle (toujours appliquée au mur), celle-ci sert de porte, et le reste ira par montée et descente ( metatropo'' ).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' יוסי בר' בון אמר איתפלגון רב ושמואל. אליבא דחכמים דמתני' דס''ל כל אחד ואחד רשות בפ''ע ולענין לטלטל מזה לזה אבל לטלטל בגג עצמו או בקרפף בעצמו רב אמר מטלטלין בכולו ואפי' כור או כוריים ולשמואל אין מטלטלין בו אלא עד בית סאתים:
הוין בעיי. בני הישיבה:
מימר. לפרש דמה פליגי ר''מ ורבנן בשעירבו הבתים שלמטה יחד ולר''מ כמו שמבית לבית מותר ע''י עירוב כך מגג לגג ואפי' אין העירוב אלא בשביל הבתים. והעירוב מונח באחד מן הבתים מ''מ מהני נמי להגגים ולחכמים מכיון דעיקר העירוב בשביל לערב הבתים יחד נשאר הגגים כל א' וא' רשות בפ''ע. אי נמי בשעירבו טעמא הויא משום דחיישינן הואיל דשכיחי מאני דבתים בידייהו דמטלטלי מבית לבית דילמא אתי לטלטלינהו לגג ומגג לגג ולר''מ לא חיישינן למידי:
אבל בשלא עירבו פתר לה כשהיו כולם לאדם אחד. כלומר אבל בשלא עירבו ולא שכיחי מאני דבתים בידייהו אף חכמים מודים דלא חיישינן למידי ומפרש לה לדמות לכה''ג כמו שהיו כולם לאדם אחד והכל רשות אחת היא. והיותר נראה דאיפכא גרסינן וכצ''ל מה פליגי ר' מאיר ורבנן בשלא עירבו ואפילו הכי לר' מאיר הגגין רשות אחת הן ולרבנן כל אחד ואחד רשות בפני עצמו כמו הדיורין שלמטה אבל אם עירבו הבתים יחד א''כ פתר לה בכה''ג שזהו כמו שהיו כולם לאדם אחד ולכ''ע בין הבתים ובין הגגות הכל רשות אחת הן דמכיון שעירבו יחד אין כאן חילוק רשויות:
מתניתא. דתנינן לחכמים שהגגין חילוק רשויות הן בשלא עירבו הבתים כשהיו כולן עולים או בסולם צורי או בסולם מצרי כלומר שהסולמות שעולין בהן על הגגין כולן שוין הן או שהן הכל בסולם צורי שהוא קבוע והיינו שיש לו ארבעה חווקין כדאמרינן לעיל בפ' חלון או שהן כולן בסולם מצרי שאינו קבוע בהא הוא דאמרי דכל גג רשות בפני עצמה הוא אבל אם היו כולן עולין בסולם מצרי שהוא אינו קבוע ואחד עשה לו סולם צורי קבוע לגגו נעשה סולם קבוע זה כפתח לבעל הגג הזה והשאר הגגין נעשה כמטרפס ועולה וכו' כלו' מותר לו להיות מטפס ועולה מטפס ויורד בכל הגגין כולן דמכיון דאינהו לא עבדי סולם קבוע סליקו נפשייהו מגגן ואחלינהו לגביה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source